גורמים המשפיעים על ביוץ בגילאים שונים

ביוץ הוא תהליך ביולוגי מרכזי בפוריות האישה, והוא מתרחש כאשר שחלות משחררות ביצית לקראת הפריה.

לאורך חייה של אישה, ובעיקר מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר, מתרחש הביוץ כמעט מדי חודש כחלק ממחזור הורמונלי תקין. אך לא כל תקופת חיים נראית אותו הדבר מבחינת פוריות, ויש הבדלים משמעותיים בין גילאי העשרה, שנות ה־20, ה־30 וה־40.

בגיל ההתבגרות, הביוץ מתחיל באופן לא סדיר. הנערה אומנם מקבלת וסת, אך המערכת ההורמונלית עדיין מתייצבת. בחודשים הראשונים ולעיתים אף בשנים הראשונות, חלק מהמחזורים הם ללא ביוץ כלל. הגוף לומד לייצר איזון הורמונלי בין אסטרוגן לפרוגסטרון, ורק כשהאיזון הזה מושג – מתחילים להופיע מחזורים ביוצים באופן קבוע יותר.

בשנות ה־20 לחייה, אישה נמצאת בתקופה הפורייה ביותר מבחינה ביולוגית. השחלות מכילות מאגר גדול יחסית של ביציות, והסיכוי לביוץ תקין מדי חודש הוא גבוה. רמות ההורמונים מאוזנות, והמערכת עובדת באופן סדיר. במילים פשוטות – אלו השנים שהטבע מכוון אליהן כהזמן הנכון להורות. כמובן שזו לא המלצה, אלא רק תיאור של הנתונים הפיזיולוגיים.

בשנות ה־30, ובעיקר מהמחצית השנייה של העשור, מתחילים להופיע שינויים. קצב הביוץ עדיין סביר, אך מאגר הביציות מתחיל להצטמצם. הביציות הנותרות עלולות להיות באיכות מעט פחות טובה, והסיכוי להיכנס להריון בכל חודש יורד בהדרגה. אצל חלק מהנשים, תופעות כמו שחלות פוליציסטיות או מחזורים לא סדירים מתחילות להופיע דווקא בשנים האלה, לעיתים לראשונה.

בשנות ה־40, ובמיוחד לקראת גיל 45, הירידה בביוץ הופכת משמעותית יותר. יש חודשים בהם אין ביוץ כלל, או שהביוץ מתקיים אך ללא הפרשת הורמון פרוגסטרון באיכות מספקת. השינויים ההורמונליים מתחילים להשפיע גם על המחזור עצמו – התקצרות, שינוי בעוצמת הדימום, ואף הפסקה זמנית או קבועה של הווסת. בשלב זה, נשים רבות פונות לייעוץ רפואי כאשר יש קושי להרות, ולעיתים קרובות נעזרים בטיפולי פוריות שונים.

חשוב להבין שגם לפני גיל המעבר, שהוא לרוב בין 48 ל־52, יכולה להופיע תקופת פרה-מנופאוזה שבה המחזור הופך לא סדיר והביוץ פוחת בהדרגה. תקופה זו עשויה להימשך שנים אחדות, ולעיתים מתחילה כבר בתחילת שנות ה־40.

גורמים נוספים שמשפיעים על הביוץ בכל גיל כוללים מצב נפשי (סטרס), תזונה, משקל גוף (תת משקל או עודף משקל), מחלות רקע, פעילות גופנית מאומצת מדי, עישון, אלכוהול, שימוש בתרופות מסוימות, וגם נטילת גלולות או הפסקתן.

הביוץ מושפע מגיל, אך גם מאורח החיים הכללי ומהמצב הבריאותי של האישה.

אם יש קושי להרות, מחזורים לא סדירים, או סימנים אחרים כמו דימומים לא צפויים או כאבים כרוניים, מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה לפוריות שיבצע אבחון מדויק ויבדוק את מאגר הביציות, רמות ההורמונים, ואת תפקוד מערכת הרבייה.